פסק-דין בתיק תא"מ 4073-10-11

בפניי תביעת התובעים כנגד הנתבעים לקבלת פיצויים בגין נזקי הרכוש שנגרמו לתובע 1 (להלן: " התובע"), בעקבות פגיעת רכבו, רכב מסוג קדילק, בתאונה שארעה ביום 19.03.11.

אקדים ואציין, כי התובע 2 (להלן: " הנהג" ו/או " נהג הקדילק") אינו הבעלים של הרכב שיתואר להלן, ולא נטען ולא הוכח כי נגרמו לו נזקי רכוש כלשהם בעקבות התאונה, וצירופו כתובע היה מיותר לחלוטין, כאשר נוכחותו בדיון הייתה חיונית אך ורק על תקן עד, בהיותו הנהג ברכב התובע במועד התאונה.

על כן, דין התביעה ככל שהינה נוגע לתובע 2 להימחק, וכך אני מורה.

תביעת התובע 1: ביום 04.03.11, התובע 1 (להלן: " התובע") קנה מאת המוכר עזמי סח'ניני, שהינו הבעלים הרשום של הרכב, רכב מסוג קדילק שנת ייצור 2004, מ.ר 99126564 (להלן: " הקדילק"), כשבאותו יום הקדילק נמסרה לידיו. רישום העברת הבעלות בקדילק על שם התובע לא בוצע באותו שלב וסוכם בין הצדדים לעסקת המכר כי הדבר יבוצע לאחר סיום התשלומים בגין יתרת החוב על סך 38,000 ש"ח מתמורת הקדילק (ראו: מוצג ת/1 - רישיון הרכב וזיכרון הדברים בין התובע 1 לבין הבעלים הרשום של הקדילק).

בד בבד עם רכישת הקדילק, רכש התובע פוליסת ביטוח מקיף עבור הקדילק בחברת הכשרת היישוב חברה לביטוח בע"מ (ראו: מוצג ת/2). תקופת הביטוח על פי פוליסה זו הייתה מיום 04.03.11 עד 29.02.12, וכאשר השתתפותו העצמית של המבוטח עמדה על סך 1,850 ש"ח. 

ביום 19.03.11, עת נהג התובע 2 בקדילק, ארעה תאונה בין הקדילק לרכב הנתבעים 1-2, רכב מסוג קאיה, מ.ר 85-179-63 (להלן: " הקאיה") ושהיה נהוג בעת התאונה על ידי הנתבע 1.

במועדים הרלבנטיים לתאונה הקאיה הייתה מבוטחת אצל הנתבעת 3, על פי פוליסה לביטוח רכב מקיף (ראו: נספח 1 לכתב ההגנה מטעם הנתבע 1).

הנתבעת 3 כפרה בכיסוי הביטוחי וטענה, כי המדובר בקנוניה בין התובעים לבין מבוטחה (הנתבע 1) על מנת לזכות בפיצוי שלא כדין.

על פי כתב התביעה התובעים טענו כי התאונה ארעה כדלקמן: הקאיה יצאה ברוורס מהחניה הנמצאת בשד' הציונות בחיפה והתנגשה בקדילק שנסעה במורד הכביש באותה עת.

על פי חוות דעת שמאי מטעם התובעים, לקדילק נגרמו נזקים בניקל למכסה מנוע, פנס ראשי ימני, פנס ראשי שמאלי, מצנן מים, מפצל למצנן מים, מגן קדמי, גריל קדמי, מכסה מנוע, כנף קדמית שמאלית נלחצו, נשברו ו/או התעקמו. הנזקים שנגרמו לקדילק על פי חוות דעת השמאי מטעם התובעים הוערכו בסך של 34,028.60 ש"ח (כולל מע"מ), ולסכום זה נוספה ירידת ערך בסך של 909.71 ש"ח (כולל מע"מ).

התובעים לא הפעילו את פוליסת הביטוח של הקדילק (ראו: מוצג ת/3), וטענו, כי התאונה ארעה עקב אשמו הבלעדי של הנתבע 1, מכאן תביעתם כנגד הנתבעים ומבטחת רכבם, הנתבעת 3, לקבלת פיצויים בגין נזקי הקדילק כמפורט לעיל, ולקבלת פיצוי בגין הוצאות השמאי בסך של 2,380 ש"ח, כאשר ביקשו להוסיף על הפסדיהם הנ"ל גם הוצאות המשפט שנגרמו להם בעקבות הליך זה.

הנתבע 2 לא הגיש כתב הגנה, ולא התייצב לדיונים. אך, לנוכח הודאתו של הנתבע 1 לפיה, הנתבע 1 רכש את הקאיה מהנתבע 2, אזי ברי כי הנתבע 2 אינו צד דרוש לבירור התביעה ולצורך ההכרעה בה.

הנתבע 1 (להלן: " הנתבע") הגיש כתב הגנה מטעמו. הנתבע הודה בנסיבות התאונה המתוארות בכתב התביעה. הנתבע הביע תמיהה אודות עמדת הנתבעת 3 (להלן: " הנתבעת") ששיפתה אותו בגין נזקי הקאיה בעקבות הודעתו שנמסרה לה לגבי התאונה ואילו, כעת חזרה בה ממתן הכיסוי הביטוחי לחבותו כלפי התובע.

הנתבע שלח הודעת צד ג' כנגד הנתבעת וטען, כי ככל שיחויב בתשלום סכום כלשהו לתובעים, אזי יהא על הנתבעת לשפותו באופן מלא בגינו.

דיון והכרעה:

בבסיס הראיות עומדות עדויותיהם של נהג הקדילק ושל הנתבע, שיצרו עלי רושם אמין ומהימן ביותר. עדויותיהם הגיוניות, סבירות ומתיישבות עם מוקדי הנזקים ברכבים. הן נהג הקדילק והן הנתבע העידו כי התאונה ארעה כפי שנטען בכתב התביעה (ראו: עמ' 4 לפרוטוקול שורות 28-32, עמ' 7 שורות 18-19, 22-23, עמ' 8 21-25). עדויות נהג הקדילק והנתבע מתיישבות עם ממצאי דו"ח החקירה שהוגש כראיה מטעם הנתבעת (מוצג נ/6).

הנתבעת טוענת, כי דין התביעה להידחות. לטענתה, על פי כתב הגנתה, לא קיימת יריבות כלשהי בינה לבין התובע משלא הוכחה בעלותו בקדילק. עוד טוענת הנתבעת בכתב הגנתה, כי התאונה ארעה שלא כנטען על ידי התובע, וכי התובעים והנתבע רקמו קנוניה כנגד הנתבעת על מנת להוציא ממנה פיצוי במרמה ושלא כדין.

במכתב דחיית תביעת התובע על ידי הנתבעת, נימוק הדחייה היחיד שהועלה היה: העדר רשלנות מצידו של הנתבע (ראו: מוצג נ/1).

טענת המרמה והקנוניה: במכתב הדחיה לא הועלתה כל טענה באשר לקיומה של קנוניה או מרמה. כעת, ועל סמך שיחה טלפונית שנערכה ביום 13.06.12, בין החוקר מר גטאס מרואן (להלן: " החוקר") לבין נהג הקדילק (ראו: מוצג נ/7), הנתבעת מבקשת לייחס משקל סגולי לתוכנה של אותה שיחה ולקבוע כי הייתה קנוניה בין התובעים לנתבע. תוכנה של השיחה הנ"ל עמד בפני הנתבעת בטרם הוצאת מכתב הדחיה (מכתב הדחיה היה מיום 01.08.11), הנתבעת התעלמה לחלוטין מאותה שיחה, לא ייחסה לה כל משקל ולא מצאה לנכון לכלול בנימוקי הדחיה את מה שלטענתה עלה באותה שיחה. על כן, ובהעדר כל נימוק מטעם הנתבעת אודות מחדלה זה ו/או אודות אי הכללת תוכנה של שיחה זו בנימוקי דחיית תביעתו של התובע 1 כנגדה, הרי שלא תוכל להיבנות כעת משיחה זו ולהוסיף נימוק דחיה נוסף שידעה על קיומו ו/או שהייתה אמורה לדעת על קיומו, בטרם הוצאת מכתב הדחיה.